תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי חוק המזון

תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית היא תכנית המבוססת על עקרונות HACCP, שמפעל לייצור מזון מגיש ללשכת הבריאות המחוזית. כשהמנהל מצא שהיא מיושמת ומסר על כך אישור, המפעל אינו חייב באישור ייצור נאות לגבי מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה (סעיף 41(ב)(1)). המאמר מתאר מה כתוב בנוסח החוק שעיינו בו, והוא אינו ייעוץ משפטי.

מהו אישור ייצור נאות ומי נדרש לו?

אישור ייצור נאות הוא אישור מאת מנהל שירות המזון, ולפי סעיף 41(א) בנוסח שעיינו בו יצרן של מזון לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידיו אישור כזה, בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור.

מצגת של משרד הבריאות מוסיפה שמזון המנוי בתוספת האחת עשרה (בין היתר מזון חדש, מזון ייעודי, תוסף תזונה ומזון לתינוקות) חייב באישור ייצור נאות בכל מקרה, וקיומה של תכנית בקרה עצמית אינה פוטרת ממנו. לפי המצגת, הרציונל הוא אימוץ העיקרון של אחריות העוסק במזון והטלת חובה לתכנית בקרת איכות עצמית לפי HACCP.

איך מקבלים פטור מאישור ייצור נאות באמצעות בקרה עצמית?

מגישים ללשכת הבריאות המחוזית, במחוז שבו נמצא אתר הייצור, בקשה לאישור על יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית. הבקשה כוללת, לכל סוג מזון, תכנית בטיחות מזון המבוססת על עקרונות HACCP. התכנית כוללת, בין השאר:

• נהלים לזיהוי והערכה של סיכונים;
• אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור;
• סקר סיכונים ועקיבות;
• נקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם.

סקר הסיכונים מתייחס להרכב המזון, לבטיחותו, לסימונו ולתנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים. לבקשה מצורפת גם התחייבות ליישם את התכנית בעבור מזון המיוצר באתר הייצור.

לפי סעיף 41(ב)(3), המנהל מחליט בבקשה בתוך 30 ימים, ואם לא החליט בתוך התקופה, רואים את היצרן כאילו ניתן לו האישור.

מה קורה אם לא מקיימים?

אי-קיום ההתחייבות ליישם את התכנית עלול לפגוע ברישיון הייצור. סעיף 34(א) מאפשר לנותן רישיון הייצור להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו או לסרב לחדשו אם מצא שהתקיים אחד מהמקרים המנויים בסעיף. אחד מהם הוא שהיצרן אינו מקיים את התחייבותו ליישם את תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב). לפי הנוסח שעיינו בו, גם הפסקה הזאת מתחילה ב-1.8.2026.

מה מצב הנוסח ומתי החובה מתחילה?

התחילה היא ב-1.8.26 לפי מצגת של משרד הבריאות על הרפורמה במזון, לעניין אישור ייצור נאות וחובת יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית. כך גם בנוסח החוק שעיינו בו: הוא נוסח לא רשמי מאוחד נכון ל-2023, ולא בדקנו שהוא העדכני ביותר, והוא מציין שסעיף 41 מוחלף בנוסח חדש החל ב-1.8.2026. ההסברים כאן מבוססים על הנוסח החדש, שמופיע בסוף המסמך.

דיווח חדשותי מ-3.8.2026 מביא כי משרד הבריאות הודיע שב-2.8.2026 נכנסה לתוקף החובה ליישם מערכת לניהול סיכונים ובקרה עצמית במפעלי מזון. לפי אותו דיווח, יישום הרפורמה יתבצע באופן הדרגתי, בהתאם לגודל העסק, לאופי פעילותו ולרמת הסיכון של המוצרים שהוא מייצר, ולכן אין להסיק ממנו שכל יצרן נדרש לעמוד מיד בכל הדרישות. המועדים 1.8.26 ו-2.8.2026 נבדלים ביום אחד, ולא בדקנו מהו מקור ההבדל. לא מצאנו פרסום רשמי על דחיית המועד, אך לא בדקנו את הנוסח הרשמי התקף ולא את ההודעה המקורית של המשרד, ולכן לפני שמסתמכים על האמור כאן יש לבדוק מול משרד הבריאות מהו הנוסח התקף.

איך תכנית בקרה עצמית קשורה ל-HACCP?

התכנית בנויה על עקרונות HACCP, והמדריך של שירות המזון מתאר את מערכת HACCP כשיטה לבניית בקרה עצמית. הוא מגדיר אותה כשיטה מדעית לניהול סיכונים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים לאורך שרשרת הייצור, מחומרי הגלם ועד המוצר הסופי.

המדריך מונה שבעה עקרונות יסוד: זיהוי גורמי סיכון והערכת המשמעותיות שלהם, קביעת נקודות בקרה קריטיות, קביעת גבולות קריטיים לכל נקודה, שיטה לניטור, שיטה לביצוע פעולות מתקנות, אימות המערכת, ותיעוד ורישום. לפי המדריך, יישום HACCP מותנה בקיום תכניות קדם מותאמות למפעל, כגון בקרת ספקים, ניהול אלרגנים והיגיינת עובדים.

המדריך מדגיש שהוא המלצה מקצועית ושמערכת HACCP אינה תבנית אחידה לכל היצרנים.

QControl היא מערכת לניהול בטיחות מזון דיגיטלי. להדגמה ללא עלות.